בישראל : י”ד ניסן התשפ”ד ועד כ”א ניסן התשפ”ד
של גלויות : י”ד ניסן התשפ”ד עד כ”ב ניסן התשפ”ד
בישראל : החל מהערב של 22/4/2024 ועד 29/4/2024
של גלויות : החל מהערב של 22/4/2024 ועד 30/4/2024
פסח ראשון : 22/4/2024 י”ד ניסן
פסח שני של גלויות : 23/4/2024 ט”ו ניסן
בט”ו בניסן יצאו אבותינו ממצרים, בדרך לקבל את התורה בהר סיני. יציאת מצרים היא יסוד האמונה האמיתי של עם ישראל מהסיבה הפשוטה שבניגוד לבריאת העולם בה אף אחד לא נכח ולכן אין עדויות, ביציאת מצרים היו נוכחים ועדים כל עם ישראל,ובנו שרשרת של עדויות אישיות עד הזמן הזה דבר המאפשר לנו לבסס על כך את האמונה של עם ישראל.
“ולא אמר אלהי השמים והארץ שלחני אליך, ולא בוראי ובוראך. וכן פתח אלהים דבריו אל המון ישראל: “אנכי ה’ אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים”, ולא אמר: “אני בורא העולם ובוראכם”: וכן פתחתי לך מלך [] כאשר שאלתני על אמונתי, השיבותיך מה שאני חייב בו וחייבין בו כל קהל ישראל, אשר התברר אצלם המעמד ההוא בראות עיניהם, ואחר כן הקבלה הנמשכת שהיא כמראה העין”.
ארבעה שמות יש לחג זה: א. חג האביב. ב. חג החירות. ג. חג המצות. ד. חג הפסח. כאשר כל שם מייצג מאפיין מיוחד של החג:
א. חג האביב – על שהוא חל בעונת האביב, עונת הלבלוב והפריחה. בעונה זו מבשילים יבולי השדה ומתאפשרת הבאת העומר.
ב. חג החירות – שכן בחג זה יצאו אבותינו מעבדות לחירות ומשעבוד לגאולה.
ג. חג המצות – על שום איסור אכילת חמץ במשך כל שבעת ימי החג וחיוב אכילת מצה בלילו הראשון.
ד. חג הפסח – על שם קרבן הפסח, שהקריבה כל משפחה בישראל ב – י”ד בניסן. כמו כן הוא נקרא, על שם הנס שאירע בעת שהקב”ה היכה את כל בכורי מצרים – “מבכור פרעה היושב על כסאו עד בכור השבי אשר בבית הבור“; ואילו על בתי ישראל פסח הקדוש ברוך הוא.
כמו בכל חגיגת פסח מודרני, בחב”ד פושאן אנו חוגגים ומתחברים עם המסורת היהודית שמחברת אותנו לסיפור התורה של יציאת מצריים, וללקחים העמוקים שבו. במרכז החג הזו עומד הסדר, ארוחה שקטה שמדריכה אותנו דרך סיפור יציאת מצרים.
המגוון של מאכלים על צלחת הסדר מסמל נקודות שונות בסיפור הפסח:
הירקות המרים, כמו חסה או מרור, מזכירים לנו את מרירות העבדות.
עצם כתף הכבש או רגל העוף מייצגת את הקרבן שנקריב.
הביצה מכילה פרשנויות מרובות: יש הרואים בה סמל לחיים חדשים, בעוד אחרים רואים בה את תסבולת עם עם ישראל שחיכתה להם בגלות.
הירקות הטבולים במי מלח המזכירות את הדמעות ששפכו הישראלים העבדים.
החרוסת, תערובת מתוקה של תפוחים, יין ואגוזים או פירות יבשים, מסמלת את הלבנים שהשתמשו בהם היהודים העבדים בבניית ערי מסכנות מצרים.
במהלך הסדר המסורתי, נאכל מצה שלוש פעמים ונשתה יין ארבע פעמים. אנו קוראים מהגדה, שהיר כמדריך לסדר, שומעים את סיפור יציאת מצרים ועונים על ארבע שאלות על מטרת הארוחה שלנו.
גם הילדים משתתפים, מחפשים אחר האפיקומן, חתיכת מצה שבורה שנסתרה בבית.
כל סדר יחודי, אך כשהוא נחגג בחב”ד פושאן הוא חוויה וזיכרון מיוחד שאינו נשכח בקלות – בעזרת איחוד של כל גווני המסורת של הקהילה, והכל בניצוחם של הרב והרבנית וכל הקהילה היהודית. .
תגיות: מועדי ישראל, פסח, פסח, זמנים